הכתיבה שמונחת כאן

"על איזה מדף זה יעמוד בחנות הספרים"?

בשנים שבהן עוד ניהלתי משאים ומתנים עם הוצאות ספרים, זאת היתה השאלה הראשונה ששאל אותי העורך האחראי.  

לכתיבה שלי אין מדף בחנויות הספרים. התקנתי לה מדף שקראתי לו "סיפורי מסה".

אני כותבת ספרות כלאיים. זו החלטה אישית, אמנותיתת פוליטית שקיבלתי לפני הרבה שנים. לספר סיפורי חשיבה, חוויה, מחקר, התבוננות מוקפדת, המצאות וממצאים. 

כתבי הכלאיים כאן בוחנים מקרוב ובלי הרבה הנחות את הכותבת עצמה ודרכה את סביבתה. דרך מיפוי המיצוב שלה (כלומר, של הכותבת) בהקשר חברתי, פוליטי ואישי הם חוקרים כוחות עזים שפועלים גם על אחרים, בתוך – ועל – ההקשר הזה. במקביל, הכתיבה סורקת דקויות בכתיבה, גם בתהליך וגם בתוצרים. 

אני כותבת שתי שפות שגדלתי בשתיהן, פעם עברית ופעם אנגלית ומדי פעם מתרגמת, מעבדת ונוסעת מזו לזו.